המצב הביטחוני הנוכחי במדינת ישראל, לרבות המלחמה נגד איראן, מעלה שאלות חשובות בקרב חוסכים בדבר השפעת המשבר הגאופוליטי על תיקי ההשקעות שלהם. כדי להעמיק את הבנתכם את המצב שוחחנו עם אורי גרינפלד, כדי להבין כיצד מושפעת המלחמה משוק ההון.

אורי גרינפלד הוא חבר ועדת ההשקעות של העתיד, הכלכלן הראשי לשעבר של ‘פסגות’ ומגיש הפודקאסט ‘מנועי הכסף’ של כלכליסט. בשיחה עימו ניסינו לבאר – מהי השפעתם של משברים על שוק ההון? כיצד מושפעים המגזרים השונים, וכיצד אנחנו, ‘העתיד’, מתכוננים לבלתי צפוי. קראו את דבריו בנושא:

אי־הוודאות כמניע לתנודתיות השווקים

משברים גאו פוליטיים מובילים לחוסר יציבות בשווקים בשל אי הוודאות הגבוהה שהם יוצרים. במלחמה הנוכחית נגד איראן לדוגמה, מגוון התרחישים האפשריים להתפתחויות בהיבט הביטחוני והשפעותיהם על הטווח הקצר והטווח הארוך הוא עצום. כל תרחיש ביטחוני עשוי להביא למגוון תרחישים כלכליים שכוללים את ההשפעה על משקי הבית, על המגזר העסקי במשק ועל מחיר הנפט ועל הגירעון הממשלתי. לכן, בסופו של דבר קשה מאוד לדעת כיצד ההתפתחויות העתידיות ישפיעו על הכלכלה העולמית, והישראלית בפרט. נכון להיום נדמה, לשמחתנו, שהתועלת הכלכלית מהתקיפה באיראן לטווח הארוך תהיה גדולה מעלויות שיש לנו עד כה ולכן הבורסה הישראלית רשמה עליות נאות. עם זאת, כמובן שהדברים יכולים להשתנות מהר מאוד ולכן עדיין חשוב לנהוג במשנה זהירות.

מיפוי המגזרים: מנצחים ומפסידים

חוסר היציבות בשוק גורר ירידות – אך גם עליות. מצד אחד, אפשר לראות כי יש מספר מגזרים שהגיבו בחיוב למלחמה. ראשית, המגזר הביטחוני רשם עליות נאות על רקע ציפיות של המשקיעים לגידול בהזמנות העתידיות מהחברות הביטחוניות הישראליות. החברות הללו חוות כיום “תצוגת תכלית” אפקטיבית של הפיתוחים האחרונים שלהן בשדה הקרב. שנית, המגזר הפיננסי בישראל נהנה גם הוא מעליות נאות על רקע הציפיות כי ביום שאחרי המלחמה הבורסה הישראלית תהיה אטרקטיבית יותר למשקיעים זרים. בנוסף, ענף הבנייה רשם עליות חדות מאוד אך עליות אלו נבעו בעיקר מהצפי לכך שבנק ישראל עשוי להפחית את הריבית בקרוב בגלל מדד המחירים לצרכן הנמוך שפורסם והתחזקות השקל.

השפעה מיידית מול השפעה ארוכת טווח

בדרך כלל באירועים ביטחוניים הבורסה נוטה להיות מושפעת רק בטווח הקצר. הסיבה העיקרית לכך היא שבסופו של דבר השווקים הפיננסיים הם בבואה למצב הכלכלי בכלל ולרווחי החברות הנסחרות בבורסה בפרט. רוב האירועים הביטחוניים משפיעים על רווחי החברות, אם בכלל, רק בטווח הקצר. גם אם הפעילות הכלכלית מעט מאטה לחודש או חודשיים, ההשפעה על רווחי החברות בטווח הארוך היא כמובן מזערית. לכן, בתקופות כאלו אנו רואים בדרך כלל תנודתיות בשווקים בטווח הקצר ובעקבותיה חזרה למגמה  בטווח הארוך יותר. לכן, עבור מי שחוסך לטווח בינוני–ארוך ההשפעה של אירועים גאופוליטיים היא שולית. בהתאם לכך, אנו חושבים שבתקפות כאלו לא כדאי לקבל החלטות מהותיות בנוגע לחיסכון כמו למשל להנזיל חלק מהכסף או לשנות את המסלול שאנו נמצאים בו.

אסטרטגיית ‘העתיד’ להתמודדות עם תנודתיות בשוק

ועדת ההשקעות של העתיד מנהלת את כספי העמיתים מתוך דאגה מתמדת להתמודדות עם תקופות כמו זו שאנו מצויים בה. לא מפתיע שביצועי הקופות השונות נמצאים לאורך זמן בעמדת הובלה לעומת קופות אחרות במונחי שארפ. זאת אומרת שגם אם יש תקופות שבהן התשואות מעט נמוכות יותר לעומת קופות אחרות, התנודתיות בקופות של ‘העתיד’ היא נמוכה מאוד וזאת מתוך ההבנה שליציבות יש לא מעט חשיבות בעיני החוסכים. לשמחתנו, חלק גדול מכספי העמיתים מושקע באפיקים סולידיים, כמו למשל נדל”ן בישראל, שמניבים תשואות נאות לאורך זמן עם תנודתיות נמוכה מאוד. באופן דומה, אנו מקצים חלק גדול מהתיק להשקעות לא סחירות כמו קרנות הון פרטיות, וכך מאפשרת השגת תשואה גבוהה יותר לאורך זמן וגם שמירה על תנודתיות נמוכה. בנוסף, אנו דוגלים בפיזור רחב של ההשקעות, הן בהיבט הגיאוגרפי והן המגזרי. פיזור זה ומשקל החלק הלא סחיר בתיקים מאפשרים לנו לשמור כאמור על תנודתיות נמוכה ולהשיג תשואות עודפות לאורך זמן עבור העמיתים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות