תיקון 190 העניק הטבות מס ששוות הרבה כסף לפורשים, אך ניצולן מצריך תכנון קפדני ובקיאות בחוק. מה אומר התיקון וכיצד היוצאים לפרישה, יכולים לוודא שהם מקבלים את המקסימום לו הם זכאים?
כל הפרטים החשובים בכתבה הבאה.
אחת מהטבות המס הגדולות ביותר שהעניקה המדינה לאזרחים היא הטבת המס בפרישה לפנסיה. אך מכיוון שהטבה זו לא ניתנת באופן אוטומטי, הרבה מאוד פורשים לא מודעים לזכויותיהם ולא מנצלים אותה.
פרטי הטבת המס קבועים בסעיפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שהוא תיקון סבוך, ארוך ומלא סעיפים קטנים ששווים הרבה כסף. תכנון נכון של פרישה יכול לחסוך מס בשווי עשרות אלפי שקלים. אז מה בעצם אומר התיקון, ולמה חשוב לשים לב כשמגיעים לפרישה?
- הפטור על המס עד 796 אלף שקל
בשנת 2008 החליטה המדינה שכל החסכונות הפנסיוניים, בכל המכשירים בהם ניתן לחסוך לפנסיה (ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה וקופות גמל), יוכלו להיפדות רק כקצבה חודשית ולא באופן חד פעמי כפי שהיה ניתן עד אותה העת. כלומר, אם חסכתם מיליון שקל לפנסיה, בעבר יכולתם למשוך את הכסף בבת אחת בחלק ממכשירי החיסכון, כעת תצטרכו לקחת מהכסף קצבה חודשית.
קצבת הפנסיה היא הכנסה החייבת במס הכנסה, אך המדינה נתנה עליה פטור בשיעור מסוים, שהולך וגדל עד שנת 2025. אולם, פורשים לפנסיה לא היו מעוניינים למשוך את כל החסכונות שלהם כקצבה חודשית, אלא הם רצו למשוך באופן חד פעמי מענקים, פיצויים, ואפילו להקדים חלק מהקצבה ולקבל אותה במזומן (פעולה שנקראת “היוון”).
על מנת לאפשר זאת, היה צורך להתאים את הפטור למצב בו חלק מהכסף לא יהיה קצבה חודשית. בתיקון 190, יצרה המדינה נוסחת קיזוז מחודשת ובה הגדילה את הפטור מ-35% עד לשיא של 67% ב-2025, ב-4 פעימות שמשקללת את שווי כל הפטור שיש לאדם על מענקים, פיצויים וקצבת פנסיה והופכת אותו לכסף. לאחר השקלול עומד שווי הפטור על 796.5 אלף שקל (נכון ל- 2020) – וזה הרבה מאוד כסף. לסכום הזה קוראים “יתרת ההון הפטורה”, שעומדת לרשות כל אדם בעת הפרישה בין אם הוא שכיר או עצמאי.
- ללא קיבוע זכויות, ייגבה מס מקסימלי
נסביר: אדם פורש לגמלאות ומקבל מענק ופיצויים. יש אפשרות למשוך אותם באופן חד פעמי בפטור ממס. כל משיכה כזו מפחיתה את יתרת ההון הפטורה שעומדת לרשותו עליה דיברנו בסעיף הקודם. מה שנשאר לאחר כל ההפחתות מופנה לניצול כקצבה פטורה ממס. אם הוא ניצל את כל יתרת ההון הפטורה שלו למשיכות של מענקים ופיצויים, לא יישארו לו הטבות מס לקצבה החודשית והוא ישלם עליה מס הכנסה כמו על כל הכנסה. להיכן להפנות את הטבות המס – המענקים או הקצבה? זו החלטה שלו. יתרת ההון הפטורה בשווי 796.5 אלף שקל היא סל אחד שכולל את כל ההטבות.
איך זה מתנהל בפועל? בעת הפרישה הפורש למעשה מורה למס הכנסה אילו כספים שהוא מקבל ייהנו מהפטור, ואיך הוא רוצה להשתמש בהם: למשוך או להוסיף לקצבת הפנסיה החודשית. לאחר מכן הוא מבצע מול מס הכנסה הליך שנקרא “קיבוע זכויות”.
בהליך מפורטים אילו כספים יש לפטור ממס וכמה מס יש לנכות מהכספים שלא פטורים, ולאחר חישוב “נוסחת הקיזוז”, גם כמה מס יש לגבות מהפנסיה החודשית, בהתחשב במשיכות שביצע. ללא קיבוע הזכויות, הגוף שמשלם את הקצבה לחוסך יגבה מס מקסימלי ולכן, קיבוע הזכויות צריך להיעשות בזהירות ובתשומת לב כיוון שהוא בלתי הפיך.
- וכאן זה מתחיל להסתבך
למרות ההטבות, צריך לשים לב לאותיות הקטנות של תיקון 190: מכיוון שהמדינה רוצה לעודד משיכת קצבה (בניגוד למשיכה חד פעמית), היא “קונסת” משיכה של כסף באופן חד פעמי. כך, על כל שקל שמשכתם פיצויים או מענקים, המדינה תפחית לכם 1.35 שקל מיתרת ההון הפטורה שתופנה לקצבת הפנסיה.
כך, אם משכתם מענק בגובה 100 אלף שקל, יתרת ההון הפנויה שלכם תפחת ב-135 אלף שקל. בנוסף, פיצויים שנמשכו לאורך הדרך יקטינו את יתרת ההון הפטורה של החוסך. המשמעות: האותיות הקטנות למעשה יוצרות צורך ממשי לתכנן את הפרישה כראוי.
- הטבות גם על קופות הגמל
נוסחת הקיזוז והיכולת לתכנן את המס על הכספים שנחסכו במשך שנים ארוכות היא גולת הכותרת של תיקון 190, אך בנוסף הוא נותן “סוכריות” מס נוספות. כך למשל, חוסכים שמעוניינים לחסוך סכומים נוספים לגיל השלישי, יכולים להפקיד כסף בקופת גמל להשקעה במסלול תיקון 190.
בהגיעם לגיל 60 ויציאתם לפנסיה, הם יכולים למשוך מכסף זה קצבה פטורה ממס, או אם יש להם “קצבה מזערית” הקבועה בחוק (כלומר קצבה חודשית של כ-4.5 אלף שקלים נכון ל-2020) ממקור אחר, הם יוכלו גם למשוך אותם באופן חד פעמי בתשלום מס רווחי הון מופחת של 15% נומינלי, במקום 25% ריאלי.
תכנון שיחשוב על הצרכים של הפורש
בשורה התחתונה תיקון 190 העניק לחוסכים הרבה מאוד זכויות, עם הרבה מאוד אותיות קטנות שדורשות תכנון מס קפדני. בהקשר זה גם צריך לציין, שהתכנון של ניצול הכספים בפרישה צריך להתפרס באופן רחב יותר מעבר לתכנון המס האופטימלי לפי תיקון 190, ולהתחיל מהבנת הצרכים בפרישה, המצב הרפואי והמשפחתי של הפורשים ובני משק הבית, והתאמה של אופן ניצול הכספים בהתאם לכך.