הורדת דירוג האשראי של ישראל: מה המשמעות ואיך מתמודדים עם זה?

סוכנויות הדירוג הגדולות הורידו לאחרונה את דירוג האשראי של ישראל. מה זה אומר, ואיך זה ישפיע עלינו ועל ההשקעות בקופות “העתיד”?

בחודש האחרון סער העולם הכלכלי בעקבות הורדות דירוג משמעותיות שביצעו סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הגדולות. סוכנות מודי’ס הורידה את הדירוג בשתי דרגות והשאירה אופק שלילי – המצביע על סיכוי להורדת דירוג נוספת בטווח של השנה הקרובה, ואילו סוכנות S&P הורידה את הדירוג של ישראל בדרגה אחת עם אופק שלילי, זאת לאחר ששתי החברות כבר הורידו את הדירוג לישראל גם בשנה הקודמת.

המשמעות של הורדת הדירוג משמעותית – אך נסביר מדוע מבנה הקופות שלנו ב”העתיד” מציע יציבות יחסית.

נקודת המבט: יכולת החזרת החוב

מדינת ישראל לווה כספים, כלומר מגייסת חוב על מנת לממן את פעילותה השוטפת, ובייחוד בימים אלה, על מנת לממן את הוצאות המלחמה. היא מגייסת חוב מהגופים המוסדיים, בשקלים, וגם חוב ממשקיעים זרים – במטבע זר. כאשר המשקיעים הזרים מתלבטים האם להלוות כסף למדינת ישראל, הם מעוניינים שהריבית שהם מקבלים עבור ההלוואה תשקף את הסיכון המגולם במדינת ישראל, ואת הסיכוי להחזר החוב.

כאשר המשקיעים בוחנים את מדינת ישראל, הערכת הסיכון שהם מבצעים מתייחסת לפרמטרים שונים אשר משפיעים על צד הכנסות המדינה, ועל צד הוצאות המדינה: איך נראה שוק העבודה ממנו נגזרות ההכנסות? מהם מנועי הצמיחה? האם יש כוח אדם? מהן ההוצאות של הממשלה? האם היא מהדקת את החגורה ומפחיתה אותן על מנת להתמודד עם העלייה בהוצאות כאשר היא תצטרך להחזיר את ההלוואה? כל אלה ועוד משוקללים ומקבלים ציון במסגרת הדירוג, וככל שהדירוג הסופי יהיה נמוך יותר – כך הריבית שידרשו הלווים תהיה גבוהה יותר.

כאנשים פרטיים, אם אתם מבקשים לקבל הלוואה, לפני שהבנק יקבע את שיעור הריבית, הוא יבדוק כמה אתם מרוויחים, מה גובה ההוצאות שלכם, האם אתם מאוזנים באופן יחסי ועוד. בנוסף, הוא יבדוק גם פרמטרים “רכים” יותר: האם אתם יציבים בעבודה, האם שיקרתם לו בעבר או שאתם נתפסים כלווה אמין, ובהתאם לכל אלה – יקבע את הסיכון שלכם כלווים, ובהתאם את הריבית שתשלמו.

סוכנויות הדירוג בחנו את הקריטריונים השונים, והגיעה למסקנה כי הסיכון של ישראל כלווה עלה, שכן מהניתוח שלהם צפויה התאוששות איטית יותר לאחר המלחמה, כיוון שצורכי הביטחון יישארו גבוהים. הדבר ישפיע הן על ההוצאות והן על ההכנסות באופן עקיף – שכן המגזר היצרני ייקח חלק בעוד ימי מילואים, ויהיה פנוי פחות ימים לעבודה.  

איפה זה פוגש אותנו?

קופות הגמל וההשתלמות של ‘העתיד’ חשופות במידה מתונה לאגרות חוב של ממשלת ישראל (כ- 10% עד 20%). לכן, לא צפויה פגיעה ישירה בשווי הקופות.  עם זאת, תרחישים פסימיים מדברים על ‘אפקט דומינו’ שישפיע על המשק בכללותו ויביא לפגיעה גם בשווי אגרות החוב הקונצרניות, כמו גם עליית מיסים, שחיקה בשכר ועליות מחירים. אם אכן יתרחש תרחיש פסימי זה, צפויה פגיעה עקיפה בכל מגזר החסכון ארוך הטווח, בו אנשים יחסכו פחות וימשכו יותר מחסכונות העבר.

בלי קשר לירידת הדירוג, או למלחמה באופן רחב יותר, מדיניות ההשקעות בקופות ‘העתיד’ בשנים האחרונות הייתה להגדיל חשיפה לחו”ל על חשבון החשיפה לישראל. כך, קרנות התגמולים וההשתלמות (במסלול הכללי) חשופים לחו”ל בשיעור של למעלה מ- 50% כאשר ממוצע השוק הוא כ- 5% פחות מאיתנו. החשיפה לדולר היא אף מובהקת יותר, ועומדת על כ- 40%, לעומת 25% בענף.

מי מכם שמעוניין לשמוע יותר בנושא זה מוזמן להאזין לשיחה של עיתונאי הדה-מרקר, אסא ששון, עם שניים מחברי ועדת ההשקעות שלנו. בשיחה, הם מסבירים את הסיבה לחשיפה הגדולה לחו”ל, ופורסים את תפיסת העולם הכלכלית העומדת בבסיסה של מדיניות ההשקעות שלנו. תוכלו למצוא אותה כאן.