דירקטוריון העתיד הוא נבחרת של אנשי מקצוע יוצאי דופן שמסייעים לנווט את הקופה אל הצלחה. כדי להכיר את האנשים שמסייעים להוביל את הקופה – ישבנו לשיחה עם פרופ’ רננה פרס.

פרופ’ פרס, ספרי לנו קצת על עצמך ועל הדרך המקצועית שעברת.

 אני ילדה של האוניברסיטה העברית. נולדתי באוניברסיטה העברית, בבית החולים הדסה. אבא שלי עבד באוניברסיטה במעבדות לפיזיקה, הוא כמובן עמית של “העתיד”. כל הילדות שלי עברה כאן. למדתי באוניברסיטה העברית תואר ראשון ושני בפיזיקה. תחום המחקר שלי עוסק בחקר של מערכות מורכבות, כלומר, מערכות המורכבות מחלקים שבהם כל חלק הוא פשוט, אבל ביחד הם יוצרים דפוס פעולה מאוד מורכב ומעניין. המוח הוא מערכת כזאת, וגם להקות ציפורים בשמיים וגם רשת חברתית כמו פייסבוק. אחרי התואר השני עזבתי את האוניברסיטה, עבדתי בתעשייה בחברות הייטק שונות, ביניהן אינטל וקומברס. כל זה היה עוד בשנות ה90′.

התפקיד האחרון שלי היה בסטארט-אפ שהקמתי, שפיתח טכנולוגיות לזיהוי קולי. באיזשהו שלב מכרתי את החלק שלי בחברה וחיפשתי מה לעשות בשלב הבא. החלטתי לחזור לאקדמיה, אבל לא לפיזיקה, אלא לתחום שישלב את השימוש במודלים והטכניקות שהכרתי כפיזיקאית ויעשה בהם שימוש כדי לפתור בעיות בהן נתקלתי כמנהלת.

הצטרפתי לאוניברסיטת תל אביב, שם עשיתי את הדוקטורט, ואחרי שסיימתי את הלימודים, כולל עצירה קטנה כמרצה אורחת במוסדות בחו”ל, חזרתי הביתה לאוניברסיטה העברית והצטרפתי כחברת סגל בבית הספר למנהל עסקים. מנהל עסקים הוא המקום שמרכז את כל האנשים שמתעניינים בשאלות שקשורות לפעילות של קבוצות גדולות של אנשים וחברות, והחוקרים בו משתמשים בטכניקות מהסוגים שאני מתמחה בהן.

היום, המחקר שלי ממשיך להשתמש באותם כלים שפיתחתי במהלך הדוקטורט – ומתרחב כדי לענות על שאלות שונות ומגוונות שקשורות לדפוסי מעבר מידע ותפיסות של קבוצות גדולות של אנשים בסיטואציות עסקיות וחברתיות שונות. הוא מונע מתוך האמונה הבסיסית שכל המערכות בעולם פועלות  לפי חוקיות דומה. לא משנה אם אלה בועות סבון או מערכות חברתיות. הנראות היא אחרת, המופעים האחרים, אבל ההתנהגות הבסיסית כפופה לאותם חוקים ודפוסי פעולה, והמטרה שלנו כמדענים היא לנסות למצוא את החוקיות.

מעבר לרקע המקצועי המגוון – מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?

אני מרובת עיסוקים ומתחזקת הרבה זהויות – העיסוק המרכזי והחשוב הוא שאני עוסקת במוזיקה. אני פייטנית, שרה, כותבת ומחזנת בבתי כנסת ובמרחבים של מוזיקה ותפילה יהודית. זה תחום עיסוק משמעותי עבורי, ואני משקיעה בו הרבה זמן, מרץ ואהבה. אני מתמקדת בפייטנות ירושלמית ועוסקת במחקר, בביצוע, כתיבה, והנגשה של העולם הזה לקהלים רבים ומגוונים.

עוד תחום עניין שקרוב לליבי הוא הדרכת צלילה. זה המקצוע הראשון שהיה לי, עוד מימי הצבא, ואני עדיין מדריכת צלילה אקטיבית ופעילה ויוצאת מדי פעם לספארים ולהדרכות. זה עיסוק שמזמן רגעים בלתי רגילים. צללתי למשל בקניון בדובאי.  לא הרבה אנשים יודעים, אבל באקווריום ב-Dubai Mall יש אופציה לצלול. ברגע שצוללים שם את, בתור הצוללנית, הופכת לאטרקציה ואת רואה את האנשים שמסתכלים עלייך ואת כל חנויות היוקרה – לואי ויטון ודולצ’ה וגבאנה דרך הזכוכית של האקווריום. גם בארץ הזדמן לי לצלול במקומות לא שגרתיים – למשל  בירושלים. ירושלים יושבת על חללים ובורות מים כמו מנהרות הכותל, ועושים בהם עבודות תחזוקה וארכיאולוגיה. צללתי בכנסיית הקבר ומתחת למסגדים. זה בחושך מוחלט, לא עמוק, ומרתק. ביציאה מהצלילה את נתקלת לפעמים בכמרים שרוצים לוודא שלא הזזת איזה שריד קדוש.

מה הכי חשוב לך לקדם, בתור דירקטורית?

אני יו”ר ועדת השיווק של ה’עתיד’. המטרה שלי היא לגרום לכמה שיותר אנשים להבין את גודל ההטבה שפתוחה בפניהם ולהצטרף אלינו. זאת זכות מיוחדת לעובדי האוניברסיטה והמוסדות המסונפים אליה ולא כל מי שזכאי מודע לאפשרות שפתוחה בפניו. אני כל כך מאמינה בקופה הזו, ורוצה שכל מי שיכול, ייהנה ממנה. היום, לאדם הרגיל מן השורה, זו אפשרות ההשקעה הכי טובה. כשאני נכנסתי לקופה לא היה שיווק. לא היה מגע עם העמיתים. לא היה אפילו שם לקופה, ולא הייתה מודעות.  אני שמחה לראות שזה השתנה, וכל הפעולה שלי חתרה בשלב מוקדם לזה שזה ישתנה. הגוף שקיים היום – של שיווק, שירות והאפשרויות עבור הלקוח מהרגע הראשון, זה ההישג הגדול שלי. חלק מתהליך מתמשך – שעדיין מתפתח.

אם הינו לוקחים אותך אחורה בזמן… מה היית עושה אחרת?

כמו כולם, הייתי עושה אחרת הרבה דברים. אמא שלי אומרת שבכל פעם שיש לך את הבחירה בין לעשות משהו חדש ובין לעשות משהו שעשית קודם, לכי לעשות את הדבר שלא עשית, כי יותר אנשים מתחרטים על דברים שלא עשו מאשר שעשו. ואמא שלי, שהיא כמובן עמיתה בקופה, היא אישה חכמה. אני משתדלת  לנהוג לאור העצה הזו ולעשות כמה שיותר דברים – גם אם לא יצליחו. מתוך זה יוצא מגוון מאוד גדול ודברים שהם מאוד מעניינים, וגם המחקרים שלי מראים את זה. אם את מתלבטת בין לשלוח מסר מאוד ממוקד או להזרים אינפורמציה ממוקדת ברשת החברתית ובין לירות לכל הכיוונים ומשהו יתפוס – כדאי לירות לכל הכיוונים.

מה היית רוצה שיקרה אצלנו בעתיד?

אני רוצה שנגיע כמה שיותר מהר ל-5 מיליארד ₪. אני רוצה שנכפיל את מספר העמיתים שלנו. שנעשה את זה מבלי לאבד את האיכות שלנו – שטמונה בקשר האישי. את רואה את כמות האנשים שאנחנו נדרשים לדבר איתם בכל מקום בהתמודדות עם ביורוקרטיה כלכלית. אצלנו צריך רק להתקשר ואדם אחד ילווה אותך לאורך כל הדרך. יש יחס בוטיקי, ואין לו תחליף. אני רוצה שנשכיל להמשיך ולתת אותו, אבל גם לגדול כדי שיהיה נפח ואפשרויות השקעה מגוונות. זה השילוב המנצח מבחינת העמיתים שלנו.

ולבסוף – מה עצת הזהב שלך לחיסכון?

העצה שלי היא לצעירים, שמקבלים משכורת ראשונה ומשתכרים לפי שעה. תתחילו לחסוך מהרגע הראשון, בפיזור השקעה רחב עם נוכחות מנייתית חזקה. אם אתם עובדי אוניברסיטה – גם אם זאת עבודת קיץ זמנית, תצטרפו ל”עתיד”, תעבירו אפילו סכום סמלי לקופת גמל להשקעה, ותהיו זכאים להיות עמיתים כל החיים. אם לא התמזל מזלכם להיות עמיתים שלנו, תחסכו במקום אחר, אבל תחסכו. גם כשהמשכורת עולה, אין מה שיכול לקנות לך זמן. כבר במשכורת הראשונה – לחסוך, גם אם מדובר ב 100 ₪ כל חודש. גם הילדים שלי  יישמו את העצה הזו.  הבן הבכור שלי הצטרף ל”עתיד” כשהיה סטודנט וכבר נצברו לו חסכונות יפים. הבן הצעיר עדיין חייל וגם הוא כבר חוסך. זה מאוד חשוב ורואים את הפירות בטווח הארוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות