קופות הגמל המובילות בשוק עשויות להציג תשואות גבוהות לטווח קצר, אך פעמים רבות הדבר נובע מסיכון יתר שעלול לפגוע בחוסכים בטווח הארוך. מחקר בנושא גילה כי ניוד כספים בין קופות בדרך כלל אינו משתלם, ועלול להניב תשואות נמוכות יותר בהשוואה לקופה המקורית. כך תתנהלו נכון עם כספי החיסכון שלכם
כותרות העיתונים יוצאים בהכרזות ענק: “הכירו את הקופה שהכתה את השוק ב-2023”, “זוהי הכוכבת בשוק הגמל” ו-“אל תחכו שלא תפסידו: העבירו עוד היום את הכסף לקופה המנצחת של השנה”. כתבות אלו לעתים מדרבנות חוסכים להצטרף לגל המנצח – ולהעביר את הכסף לאותה “קופה כוכבת” שנתית, אבל יש סבירות גבוהה שבכך החוסכים יפגעו בחיסכון שלהם עצמם. מדוע?
פעמים רבות, על מנת לככב בטבלאות הגמל בעיתונות, קופות לוקחות סיכון עודף. קל יותר לעשות זאת כשהקופה קטנה, אך כאשר החוסכים שאינם בקיאים בשוק ההון (ביניהם מרצים באוניברסיטאות, רופאים, אחיות, עובדי בתי חולים ועוד) מתרשמים מהביצועים ומתחילים לנייד אליה עוד ועוד כספים טקטיקה זו מתקשה להמשיך ולעבוד. על כן, קופות “כוכבות” לשנה אחת בדרך כלל גם מציגות תוצאות גרועות לאורך זמן במדד שארפ – מדד אשר בודק את היחס בין הסיכון של הקופה לביצועים שלה.
אפשרות נוספת היא שקופה מצליחה להשיג ביצועים מצוינים בתנאי שוק נתונים, אך כאשר נתוני השוק משתנים – למשל בעקבות משבר כלכלי, או שינוי מהותי בתנאי המקרו-כלכלה – היא לא תוכל לחזור על אותם הביצועים.
בשנים האחרונות היינו עדים למספר דוגמאות למצב זה: מהעברת הכספים לקופות פריזמה הוותיקה, שקרסה לבסוף, דרך הדוגמה העדכנית יותר של אלטשולר-שחם. מחקר של פרופ’ דן וייס וד”ר נעמי שפירר בלפר מהפקולטה לניהול באונ’ תל אביב על ניוד כספים בין קופות שונות, גילה שהדבר אינו משתלם. השניים בדקו מה היתה התשואה של כספי גמל שנוידו בשנה שלאחר המעבר אל מול התשואה של אותם כספים אילו היו נשארים בקופה המקורית, ומצאו כי ניוד הכספים לא הניב לחוסכים, בממוצע, תשואה גבוהה יותר בשנה העוקבת. במקרי ניוד רבים, תשואת החיסכון בחברה שעזבו היתה גבוהה מתשואת החיסכון בחברה שעברו אליה.
אז איך נכון להתנהל?
1. אל תבחנו תוצאות של שנה אחת בלבד. החיסכון הוא לטווח ארוך, וכך גם הניהול שלו. קופה שעומדת בראש בשנה אחת ובתחתית בשנה אחריה, תעשה נזק לחוסכים ותשיג תשואות ממוצעות נמוכות יותר בטווח הארוך, מאשר קופה שנמצאת במקום הרביעי באופן יציב לאורך זמן. ההפרשים בתשואות בראש הטבלה הם קטנים מאוד, אבל נפילה לתחתית יכולה ליצור נזק משמעותי.
בדקו את התשואות לאורך זמן – שלוש שנים לכל הפחות, ועדיף לחמש שנים. תקופות אלו מעידות בצורה טובה יותר על יכולת המנהלים של הקופה לנהל אותה הן בזמן גאות והן בזמן שפל.
2. אל תצפו שהקופה שלכם תהיה תמיד בראש טבלת התשואות. לעתים תעקוף אותה קופה שהחליטה לקחת סיכון עודף. אם הקופה שלכם נמצאת בשליש העליון של התשואות שהשיגו הקופות מסוגה באופן יציב לאורך זמן, זו הדרך למקסם את ההשקעה שלכם.
3. בידקו את ‘מדד שארפ’. מדד זה מתפרסם ב’גמל נט’ ומשקלל את התשואה עם התנודתיות שלה בחמש השנים החולפות (כפי שהיא באה לידי ביטוי בסטיית התקן). ככל שהתשואה של הקופה גבוהה יותר, וככל שהתנודתיות שלה נמוכה יותר, כך ‘מדד שארפ’ גבוה יותר.
4.חשוב מאוד לשים לב להבדל בין תשואה ברוטו (כלומר: לפני ניכוי דמי הניהול) ובין תשואה נטו (כלומר: לאחר ניכוי דמי הניהול). כל הקופות מפרסמות את התשואות שלהם במונחי ברוטו, ומהן יש לנכות את דמי הניהול כי לדעת מה התשואה שנשארה בידיכם.
לדוגמה, לפניכם שתי קופות עם התוצאות הבאות:
קופה א’ – תשואה ברוטו 5%, דמי ניהול 0.2% -> תשואה נטו 4.8%
קופה ב’ – תשואה ברוטו 5.5%, דמי ניהול 0.8% -> תשואה נטו 4.7%
מי שיעבור מקופה א’ לקופה ב’ ה’כוכבת’ רק בגלל שהתשואה ברוטו גבוהה יותר גורם לעצמו הפסד, ובסופו של דבר יישאר עם פחות כסף ביד.
לסיכום, תמיד תהיינה קופות ‘כוכבות’ שתצגנה תשואות גבוהות בהשוואה לשוק. לרוב, הדבר נובע מהימור כלשהו על כיוון השוק. נדיר מאוד שקופה תהיה מספר אחת לאורך זמן. מי שעובר מקופה לקופה בגלל התשואה של השנה הקודמת דומה למי שמהמר על סוס שניצח במרוץ הקודם.
ניהול כסף לטווח ארוך איננו מרוץ סוסים. אם רוצים למקסם את התועלת מהחסכון שלנו, מומלץ לא ללכת עם העדר אלא לבחור בקפידה את הקופה שמציגה תשואה גבוהה ויציבה לאורך זמן (כפי שבא לידי ביטוי ב’מדד שארפ’) וגובה דמי ניהול נמוכים.