השקעות אלטרנטיביות: איך להימנע מסיכונים ולבחור נכון?

לאחר עשור של צמיחה מהירה, שינוי בסביבת הריבית הציף קשיים רבים בעולם ההשקעות האלטרנטיביות, והעלה לכותרות תופעות מפוקפקות. לפני הכל, מומלץ להיות ערים לאינטרסים של הגוף המנהל את ההשקעה, ולבדוק מי באמת מרוויח ממנה.

אחרי שנים ארוכות של ריבית נמוכה, ההשקעות בבורסה בסוף העשור הקודם לא סיפקו תשואה שהלמה את הסיכון למשקיעים. על רקע זה, החלה צמיחה מהירה של ההשקעות האלטרנטיביות – השקעות מחוץ לבורסה.

אלא שכמו בכל סקטור בו מתרחשת צמיחה מהירה ולא מבוקרת, הבעיות מתגלות רק אחרי שהסנטימנט משתנה. בחודשים האחרונים אנחנו עדים למגוון של השקעות אלטרנטיביות אשר מקפיאות את כספי המשקיעים, או מודיעות שהכספים שהשקיעו ירדו לטמיון.

קרן מונטרו, שעלתה לכותרות לאחרונה, היתה קרן ענק שהשקיעה במוסדות סיעודיים בבריטניה. האסטרטגיה של מונטרו היתה לרכוש עוד ועוד מוסדות סיעוד ולהשביח אותם, ולמכור אותם לאחר מכן לגופים מוסדיים. הקרן, שהציגה תשואות נאות בסוף העשור הקודם, סבלה משיעור האינפלציה הדו-ספרתי ששרר בבריטניה, ולא הצליחה הפעם להשלים את מכירת הנכסים – דבר שפגע מאוד במשקיעים.

בשנתיים האחרונות, ההתפרצות האינפלציונית ועליית הריבית המהירה מסביב לעולם טרפו את הקלפים, והרבה מאוד השקעות שפרחו בעידן הריבית הנמוכה, החלו להיקלע לקשיים. במקביל, תופעות בעייתיות לא מעטות החלו לצוף מעל פני הקרקע.

ניגודי אינטרסים של הסוכנים

אמנם הכשל בקרן מונטרו הוא סיכון השקעתי שהתממש, אולם לצד קרן מונטרו, בחודשים האחרונים אנחנו עדים לפרשות בהן ההשקעה בנכסים האלטרנטיביים הכילה סיכונים אחרים לגמרי: כך למשל, במקרים רבים סוכני הביטוח אשר שווקו את ההשקעות לעמיתים, היו גם הבעלים של אותן קרנות השקעה עליהן המליצו. דבר זה התרחש בפרשת חברת קופות הגמל סלייס שקרסה, בפרשת ההשקעות בקרנות נטו-וולסת’ון, וכן בחברת ההשקעות האלטרנטיביות מגדלור, אשר בעליה מחזיקים גם בסוכנות הביטוח פרופיט.

בכל המקרים האלה, הבעייתיות היא כפולה:

• ריכוז ההשקעה בקרן אחת. עקרון בסיסי בייעוץ השקעות הוא שיש לפזר את תיק ההשקעות בין נכסים שונים. בשום מקרה אין להשקיע בנכס בודד יותר מאחוזים בודדים (עד 5%) מסך התיק. הדבר נכון באשר למניות ונכון שבעתיים באשר לקרנות השקעה בהן הסיכון גבוה יותר מלכתחילה. סוכן ביטוח או יועץ השקעות שמכניס את הלקוח שלו לקרן אחת בסכומים גבוהים – לא פועל לטובת הלקוח שלו אלא לרעתו.
• ניגוד עניינים. על אחת כמה וכמה כאשר הסוכן הוא הבעלים בקרן ההשקעות וגוזר קופונים שמנים על כל השקעה שהוא מכניס לקרן. החוסך חושף בפני הסוכן את מצבו הפיננסי המלא – מה יש לו ומה אין לו – מתוך הנחה שהסוכן רואה לנגד עיניו את טובת החוסך בלבד ומחויב לתת לו את הייעוץ המקצועי הנכון ביותר שמותאם לצרכי החוסך בלבד. סוכן שמנצל לרעה את המידע ואת האמון שניתנו לו מפר את החוק ואת המוסר.

דומה שהכשלים שהתגלו לאחרונה לא היו נחלתם של ‘תפוחים רקובים’ בשולי הענף, אלא היו פרקטיקה נפוצה בגופי ייעוץ וסוכנויות ביטוח מהגדולים והחזקים במשק. הדבר מעיד בפעם המי-יודע-כמה כי מבנה התמריצים בשוק החסכון ארוך הטווח אינו פועל לטובת החוסכים. ידע כל חוסך כי היועץ והסוכן הפונים אליו אינם חפים מאינטרסים, וינקוט צעדי זהירות מיוחדים על מנת לוודא שהייעוץ הניתן לו נקי מכל שיקול זר.

תופעה זו מחזקת גם את התביעה מרשות שוק ההון לחזק ולבצר את מעמדם של קופות גמל ענפיות מהסוג שאינו קשור או מחויב לכל גוף בעל אינטרסים אחרים.   כך, לדוגמה, חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה העברית שייכת לעמיתיה ונשלטת על ידם (באמצעות דירקטוריון הנבחר על ידי העמיתים) ומטרת קיומה היא טובת העמיתים ללא כל עניין זר אחר.

יש גם השקעות אלטרנטיביות טובות

מוצר השקעה אלטרנטיבי יהיה תמיד פחות שקוף ופחות נזיל ממוצר השקעה שנסחר בבורסה. זהו חלק מובנה ממאפייני ההשקעה האלטרנטיבית. לכן, שילוב השקעה אלטרנטיבית בתוך תיק ההשקעות צריך להיעשות במשורה ובסלקטיביות, תוך הבנת מכלול הסיכונים שטמונים בהשקעה והיחס בינם לבין יתר ההשקעות בתיק.

כך, בניית תיק השקעות אלטרנטיביות חייב להתבסס על מספר עקרונות:

• פיזור רחב – יש לגוון את ההשקעה לקרנות המשקיעות בפלחים שונים של הכלכלה: טכנולוגיה, תעשייה, תשתיות, חוב צרכני וכיוב’.   בכל אחד מהפלחים, יש לגוון בין יצרנים שונים ובין מדינות שונות.
• סלקטיביות – כמו בכל מוצר, יש מוצרים באיכות נמוכה ויש מוצרים באיכות ירודה. חובה לבחון את ביצועי העבר של מנהלי הקרן ואת יכולתם להניב בעתיד תשואות יתר, וכן את שאר הגורמים שמשפיעים על איכות הקרן.
• גישה – מאחר והיקף הקרן הוא מוגבל ונקבע מראש, לא כל אחד יכול להיכנס לכל קרן בה הוא מעוניין. כך, הקרנות האיכותיות והמצליחות אינן מאפשרות לכל מאן דבעי להכנס לקרן, וזכות זו שמורה רק למשקיעים בקרנות הקודמות של מנהלי הקרן או למשקיעים מוסדיים גדולים. משקיעים פרטיים, ויהיו בעלי הון רב ככל שיהיו, יתקשו לקבל גישה לקרנות האיכותיות בעלות המוניטין והדרך היחידה לקבל חשיפה לקרנות אלו היא באמצעות גופים מוסדיים. יצויין שבכל מקרה שיעור החשיפה של הגוף המוסדי לקרן השקעות כלשהיא לא יעלה על אחוזים בודדים מסך נכסי הגוף.

לסיכום, הדרך המומלצת לקבל חשיפה לקרנות השקעה היא באמצעות השקעה מוסדית (פנסיה, גמל או ביטוח) שמצידה מקימה ומנהלת מקבץ רחב, מפוזר ומגוון של קרנות השקעה.

קופות התגמולים וההשתלמות של עובדי האוניברסיטה העברית, מחזיקות כ- 20% מנכסיהן בתיק השקעות אלטרנטיביות, רובן מחו”ל.  התיק מתאפיין בפיזור רב, וכולל קרנות מובילות בתחומן אשר פועלות לאורך שנים ומניבות לקופות תשואת יתר (לאחר ניכוי העלויות) בהשוואה לשוק הסחיר. התיק מנוהל בצורה אקטיבית, תוך בחינה קפדנית של כל השקעה חדשה, מעקב תקופתי אחר כל הקרנות בתיק ושמירה על האיזון הנכון בין המרכיבים השונים בתיק.