מזכויות מובטחות ועד לסיכוני השקעות: כך התפתח עולם הפנסיה הישראלי
בשנים האחרונות ערכה המדינה שורה ארוכה של רפורמות שמעבירות את האחריות לחיסכון הפנסיוני אלינו, החוסכים. השינויים מאפשרים לנו מרחב בחירה וקבלת החלטות, אך מלווים גם בסיכונים. כל הדברים שחשוב לדעת כדי לקבל פנסיה גבוהה יותר
החיסכון הפנסיוני עבר לאורך העשורים האחרונים שינויים רבים ביניהם מקשר קו ברור: המדינה לאט לאט מסירה את האחריות על מצבנו, החוסכים, מעל כתפיה, ומעבירה אותה ישירות אלינו.
כהשלמה לכך, היא גם מאפשרת לנו לקבל החלטות שונות לאורך חיי החיסכון, על מנת לשפר את מצבנו.
אז איך נבנה עולם החיסכון הפנסיוני בישראל ומה חשוב לכל מי שחוסך לפנסיה לדעת כיום, על מנת למקסם את הזכויות?
מצבירת זכויות לצבירת הון
עד שנת 1995 פעלו בישראל קרנות הפנסיה הוותיקות. עם כניסתו של אדם למקום עבודה, הוא בדרך כלל שויך לקרן של מקום העבודה. בקרנות אלו החוסכים צברו זכויות: 2% מהשכר על כל שנת ותק. מצבירת זכויות זו נגזרה בסוף הדרך קצבתו של החוסך.
המודל הזה קרס: הקרנות צברו חובות עתק של כ-200 מיליארד שקל. קרנות שונות אף הגיעו למצב של חדלות פירעון. בשנת 1995 הן נסגרו להצטרפות עמיתים חדשים, הגרעונות בהן הולאמו על ידי המדינה, ותחתיהן הוקמו קרנות פנסיה חדשות, שמוחזקות כיום על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות השונים.
מה לא עבד? המודל לפיו פעלו הקרנות הוותיקות טמן בחובו סבסוד בין-דורי: הכסף של הצעירים המפקידים שימש לתשלומי הקצבה הפנסיונית של הדור שפרש לגמלאות. אולם, בשל הזדקנות האוכלוסייה והתארכות תוחלת החיים, נוצר מצב שהכסף שמפקידים הצעירים אינו מספיק לתשלומי הפנסיה לאוכלוסייה שפרשה לגמלאות.
הקרנות החדשות פועלות במודל מבוסס הפקדות: למעשה כל חוסך מפקיד עבור הפנסיה שלו ושיעור הקצבה שיקבל עם פרישתו, ייגזר מכמות הכסף שצבר לאורך שנות החיסכון. המשמעות: אם יש תקופות בהן אדם לא עובד, או אם שכרו יורד – הוא יחסוך פחות והסכום ממנו תיגזר הקצבה יהיה נמוך יותר.
הולכים לשוק ההון
שינוי נוסף שהתרחש במהלך שנות ה-90 הוא הסטה של השקעות כספי החיסכון הפנסיוני מאגרות החוב המיועדות לשוק ההון. עד אותה עת, מול ההתחייבויות לפנסיונרים בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים, הנפיקה המדינה איגרות חוב הנושאות תשואה מובטחת. לאט לאט שיעורן ירד, והכספים הושקעו בשוק ההון במקום באג”ח המיועדות.
כך למעשה חשופים החוסכים לסיכוני השוק ולתנודתיות שלו: שכן בהשקעות בשוק ההון, ניתן להרוויח אך גם להפסיד. קרנות הפנסיה החדשות עדיין נהנות מאפשרות להשקיע עד 30% מכספי החוסכים באג”ח מיועדות, שניתנות כיום בעיקר ככרית ביטחון לחוסכים המבוגרים.
במקביל, הקימו הגופים המנהלים את כספי החוסכים מספר מסלולי השקעה בשוק ההון, ממסלולים מסוכנים עתירי מניות ועד למסלולים סולידיים. כל חוסך יכול לבחור את רמת החיסכון המתאימה לו, כאשר לחוסכים צעירים מומלץ להשקיע ברמת סיכון גבוהה, ולהפחית אותה ככל שמתקרבים לפרישה. החל משנת 2013 חוסכים חדשים שמצטרפים לאחד מגופי החיסכון הפנסיוני, מצטרפים באופן אוטומטי למסלולים בהם רמת הסיכון פוחתת ככל שעולה הגיל.
קופות הגמל מצטרפות למכשירי החיסכון ארוך הטווח
החל משנת 2005, כחלק מיישום רפורמת בכר למניעת ניגודי עניינים בשוק ההון, נמכרו קופות הגמל הכלליות, שנוהלו על ידי הבנקים, לבתי ההשקעות ולחברות הביטוח, והם שולטים כיום על שוק הגמל, כאשר חלק קטן מהשוק עדיין נותר בניהול קופות ענפיות.
החל משנת 2006 קופות הגמל הצטרפו אל קרנות הפנסיה ואל ביטוחי המנהלים, והפכו למכשיר חיסכון ארוך טווח, והכספים שהופקדו בהן מתאריך זה, ניתנים למשיכה רק בגיל פרישה. במקביל, עוגנה זכותו של החוסך לבחור בעצמו את הגוף שמנהל עבורו את החיסכון הפנסיוני, ואף לעבור מגוף מנהל אחד לאחר.
קבלו קצבה
בשנת 2008 חלו שני אירועים משמעותיים מאוד בעולם החיסכון הפנסיוני: ראשית, נחתם צו ההרחבה לפנסיה חובה, בו נקבעה חובת הפרשה פנסיונית לכל השכירים במשק. ב-2017 הוחל צו זה גם על העצמאיים.
שינוי נוסף שחל הוא החובה למשוך את החיסכון הפנסיוני קודם כל כקצבה – מכל מכשירי החיסכון הפנסיוני. כיום לפורשים לגמלאות, יש אפשרויות שונות בבחירת מסלולי הקצבאות לאחר הפרישה, ובבחירת מספר מסוים של קצבאות שמובטח להם וליורשיהם.
מ-2013 אין מקדם המובטח
בשנת 2013 חל שינוי מהותי נוסף: בוטל המקדם המובטח בביטוחי המנהלים. במודל הפנסיה של צבירת הפקדות, החוסך מגיע לגיל פרישה עם סכום צבור, המחולק במקדם על מנת לקבל את גובה הקצבה. למשל: חוסך בעל חיסכון של מיליון שקל, שמקדם החיסכון שלו 200, יקבל קצבה של 5,000 שקל. ככל שהמקדם נמוך יותר, הקצבה גבוהה יותר.
המקדם מושפע משני גורמים: הנחת ריבית שקובע משרד האוצר לגבי התשואה שניתן להשיג על כספי החוסך לאחר צאתו לגמלאות, ולוחות התמותה והתארכות תוחלת החיים. עד 2013 חברות הביטוח הציעו פוליסות עם מקדם מובטח – שלמעשה הבטיח כי לא תהיה השפעה של התארכות תוחלת החיים על הקצבה. (בקרנות הפנסיה המקדם נקבע בתקנון, ומתעדכן לפי השינויים בריבית ובלוחות התמותה). ביטול המקדם למעשה השלים את העברת הסיכונים על החוסך: עליו לדאוג להפקדות משכרו, הוא חשוף לסיכוני שוק, וכן הוא חשוף לסיכון התארכות תוחלת החיים.
האתגרים הם עולמיים
סקירה של הנעשה בעולם מלמדת כי ישראל מתמודדת עם אתגרים אשר משותפים למדינות רבות, כאשר שלושת האתגרים העולמיים העיקריים הינם: התארכות תוחלת החיים (יש צורך שהחיסכון יספיק לתקופת זמן ארוכה יותר), סביבת הריבית הנמוכה (הכספים שנחסכו צוברים ריבית נמוכה יותר לאורך שנות החיסכון), והשינויים מרחיקי הלכת בשוק העבודה – כניסה לשוק העבודה בגיל מאוחר, החלפות מרובות של מקומות עבודה, ותקופות ארוכות ללא הכנסה.
ישראל איננה בודדה במגמה של העברת האחריות על החיסכון הפנסיוני והסיכונים בגינו לחוסך, וזוהי מגמה רווחת ברפורמות שהתרחשו בעולם ונובעת משאיפתן של מדינות השונות לצמצם את המעורבות בניהול פנסיה של האזרחים, ולהעביר לידיהם את הבחירה והניהול של החיסכון, וכן את האחריות לו.
על החוסך היום להבין לעומק כי האחריות על כתפיו, ולהבין כיצד בחירות שיעשה במהלך שנות החיסכון – מרגע הכניסה לעבודה ועד הפרישה עצמה: ובהן בחירת הגוף המנהל, הגדלה של ההפקדות לתקרת הטבות המס, משיכת פיצויים, בחירת כיסוי ביטוחי מתאים, התאמת סיכון ההשקעה לאופק החיסכון שלפניו, בחירת התמהיל הנכון בין חסכון קצבתי וחסכון הוני והכנת החיסכון לפרישה – ישפיעו על הקצבה שתשמש למחיתו לאחר הפרישה.
שלום
תודה, שמחתי לקרוא את המאמר. מה הביבליוגרפיה של המאמר? מי כותב המאמר ובאיזה תאריך נכתב?
שלום גאולה, אני שמחה לשמוע שנהנת מהכתבה, הכתבה נכתבה בחודש מאי 2020 ע”י כותבת תוכן (שעבדה שנים גם בעיתון כלכלי גדול).