בשבועות האחרונים אנו עדים למחלוקת ציבורית עזה בקשר לשינויים במערכת המשפט בארץ. מחלוקת זו מוצאת ביטוי גם בשוק ההון, כאשר הבורסה בת”א רושמת ירידות ושער הדולר עולה. מספר עמיתים פנו אלינו בשאלה כיצד הדבר משפיע על תשואות הקופות שלנו?
זו הזדמנות טובה לדבר קצת על הנושא שנקרא ‘ניהול סיכונים’. בימים כתיקונם נושא זה מעורר פיהוק, אך בימים אלו ניתן להיווכח בחשיבותו !
העולם בו אנו חיים טומן בחובו סיכונים רבים. בעולם הפיננסי מקובל לדבר על מספר סוגי סיכונים:
- סיכוני שוק: ירידה במחיר נכסים כתוצאה משינויי במחירי מניות, אג”ח, סחורות, מטבעות, ריביות, מדדים וכדו’. לדוגמה: אינפלציה עולה היא סיכון שוק.
- סיכוני אשראי – כשלי אשראי בהלוואות או אג”ח. לדוגמה: פשיטת רגל של חברה היא סיכון אשראי.
- סיכוני נזילות – הפסדים כתוצאה מהצורך במימוש מהיר של נכסים עקב לחץ של משיכות. לדוגמה: גל של הוראות פדיון בקרנות נאמנות הוא סיכון נזילות.
- סיכון מערכתי – שינויים במערכת בה אנו פועלים אשר משפיעים לרעה על הפעילות שלנו, כגון: שינויי רגולציה, כשלים תפעוליים, אסונות טבע וכדו’.
כיצד מתמודדים עם כל הסיכונים הללו? איך אפשר להשקיע בנכסים שעלולים יום אחד לאבד את ערכם?
ועדת ההשקעות שמה לה למטרה את מקסום התשואה ליחידת סיכון (כאשר סיכון נמדד כתנודתיות) ולאור זאת מובילה מזה זמן רב מדיניות השקעה וניהול סיכונים שמעמידה במרכז את חשיבות הפיזור והגיוון. עקרון זה הוא עתיק יומין (כמו שאומר הפתגם: לא לשים את כל הביצים בסל אחד) אך עדיין נכון! לכן, הנכסים של הקופות מפוזרים על פני סוגים רבים ושונים של השקעות:
- פיזור אפיקי השקעה – אפיקי השקעה מסוימים יכול שיעלו כאשר אחרים יורדים ולהיפך
- פיזור ענפי – גם אם ענף אחד נקלע למיתון, הענפים האחרים עשויים להצליח.
- פיזור בין הרבה חברות – גם אם חברה אחת פושטת רגל, שאר החברות עשויות להצליח.
- פיזור גיאוגרפי – לא להתרכז בשוק המקומי שלנו אלא להשקיע בכל הכלכלות הטובות בעולם.
- פיזור סחירות – חשוב להשקיע חלק מהתיק גם בנכסים שאינם נסחרים בבורסה והמחיר שלהם לא משתנה מדי יום
- פיזור מטבעות – לא להתרכז במטבע שלנו אלא לקבל חשיפה גם למטבעות אחרים
ועדת ההשקעות שלנו מיישמת את העקרון הזה בכל הקופות שלנו. יותר מכך, ועדת ההשקעות שלנו הינה בין החלוצות בענף קופות הגמל שקבעה מדיניות פיזור רחבה ביותר, בהשוואה לענף הגמל, ובמיוחד בכל הנוגע לחשיפה לחו”ל ולנכסים אלטרנטיבים, כפי שניתן לראות מהנתונים הבאים:
- חשיפה לחו”ל – ועדת ההשקעות מאמינה שיש להגדיל את החשיפה לחו”ל, כמתחייב מהאופי הגלובלי של הכלכלה העולמית. כך, שיעור החשיפה לחו”ל עומד על כ- 52%, לעומת 42% בקופות הגמל האחרות בישראל.
- מניות חו”ל – באפיק המניות הסחירות, היחס בין מניות ישראל ומניות חו”ל הוא 80% מניות חו”ל ו- 20% מניות ישראל, לעומת 70% חו”ל ו- 30% ישראל בקופות האחרות בענף.
- חשיפה לדולר – סך החשיפה לדולר בקופות שלנו עומד על 37%, לעומת כ- 20% בענף הגמל.
- השקעות אלטרנטיביות – סך החשיפה (במיוחד קרנות השקעה ונכסי נדל”ן ריאלים) בקופות שלנו עומד על כ- 42%, לעומת שיעור הרבה יותר נמוך של כ- 23% בענף הגמל.
ניתן לומר במידה רבה של בטחון כי אסטרטגיה זו מוכיחה את עצמה פעם אחרי פעם באירועי של זעזועים בשוק ההון. רק לאחרונה, בשנת 2022 ראינו ירידות חדות בשווקים הסחירים בארץ ובעולם ואילו הקופות שלנו נהנו מהביצועים הטובים בתעשייה. גם בימים סוערים אלו אסטרטגית ההשקעה וניהול הסיכונים שלנו מוכיחה עצמה שוב כאשר הפיזור בין אפיקים שונים, חשיפה גדולה לחו”ל ולדולר והשקעה בנכסים אלטרנטיבים מעניקים יציבות לקופות שלנו.
לסיכום, לא ניתן לצפות מה ילד יום ועוד לא נולד מנהל ההשקעות שיודע להרוויח בכל מצב. עם זאת, מנהלי השקעות אחראים פועלים על פי מדיניות סדורה שנועדה גם להרוויח וגם לשמור על יציבות בזמנים סוערים, באמצעות ניהול סיכונים אחראי ופיזור אמיתי בין אפיקי השקעה שונים.
כך אנו פועלים כבר הרבה שנים, וגאים לספק לכם תשואה גבוהה ויציבה לאורך זמן כפי שבאה לידי ביטוי ביחס השארפ (תשואה לסיכון) הגבוה ביותר בתעשייה.
