מדד שארפ, שהתפרסם לראשונה בשנות השישים של המאה העשרים, עוזר לכם לבחור נכון את קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלכם.

כולנו זוכרים את ההיסטריה שאפפה את כולנו בתחילת משבר הקורונה, כאשר כל המדדים התחילו לרדת בבת אחת. אכן, אלה שהשכילו להיות רגועים וסבלניים ולא מיהרו “לקפוץ החוצה” הרוויחו ובגדול משום שהשוק התאושש במהירות, ואף יותר מכך.

עם זאת, המשבר הזה וקודמיו הזכירו לכולנו שהחסכונות שלנו, מעצם טבעם, חשופים לתנודתיות בשווקים. לכן, ציבור החוסכים מחפש היום יותר מתמיד תשואה שהיא גם גבוהה וגם יציבה. השאלה, היא, כמובן: איך לאתר את הקופה שנותנת לנו את זה? האם יש מדד שמאפשר לנו להשוות בין קופות גמל ולמצוא את הקופה שמספקת תשואה שהיא גם גבוהה וגם יציבה?

המדד של זוכה פרס נובל

החדשות הטובות הן שיש כמה דרכים למדוד את היחס שבין התשואה ובין הסיכון.  אחד הכלים המקובלים והאהודים בשוק למדידת היחס הזה הוא ‘מדד שארפ’, שבודק מה היחס בין התשואה במהלך תקופה מסוימת ובין התנודתיות של התשואה במהלך תקופה זו (הנמדדת על ידי סטיית התקן של התשואה).  ויליאם שארפ – כלכלן אמריקני שפיתח את המדד הקרוי על שמו, זכה בשנת 1990 בפרס נובל על תרומתו לתורת הכלכלה ומאז ועד היום המדד מהווה כלי מרכזי בבחינת איכות של תיקי השקעה, כולל קרנות גמל והשתלמות.

בשונה ממדדים אחרים, מדד שארפ בוחן לא רק את התשואה אלא גם את ה’קופצניות’ של הדרך שהובילה לתשואה.   למעשה, מדד שארפ הוא שבר פשוט – במונה יש את התשואה ובמכנה את סטיית התקן של התשואה.   לכן, אפשר לחשוב על מדד שארפ כתשובה לשאלה הבאה: עבור אותה רמת סיכון (=תנודתיות) מי נותן לי תשואה גבוהה יותר?   בשני תיקים בעלי אותה רמת סיכון, התיק שמניב תשואה גבוהה יותר יקבל מדד שארפ גבוה יותר.

בדרך כלל, תיקים מגוונים ומפוזרים יותר יניבו גם מדד שארפ גבוה יותר.  זאת, משום שהפיזור מפחית את התנודתיות.  ברור שתיק של 100% מניות עשוי להניב תשואה גבוהה מאוד, אך התנודתיות שלו גם היא מאוד גבוהה, ולכן מדד השארפ של תיק זה עשוי להיות נמוך יותר מאשר תיק שמכיל סוגים שונים של נכסים – הצפוי להניב תשואה סבירה ויציבה.

העתיד: ציון גבוה ב- 33% מהממוצע בשוק החסכון

ומהתיאוריה – לשטח:   ממוצע מדד שארפ של קופות הגמל הנבחרות בישראל (במסלולים עד 50 ו- 50 עד 60) הוא 0.95.   לעומתן, קופת התגמולים של עובדי האוניברסיטה העברית עומדת על שיעור גבוה ביותר של 1.40.   גם קרן ההשתלמות של עובדי האוניברסיטה העברית נהנית ממדד שארפ גבוה של 1.20, לעומת ממוצע ענפי של 0.98.

המספרים הם חד משמעיים – התשואה של חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה היא גם גבוהה יותר וגם יציבה יותר.

ממה נובעת עדיפות זו? אם נבחן את מדיניות ההשקעות של הקרנות של עובדי האוניברסיטה נראה כי היא כוללת מגוון של נכסים ובהם: אג”ח ממשלתי וקונצרני בשיעור מתון, מניות בשיעור ניכר, נדל”ן והשקעות אלטרנטיביות (בעיקר קרנות השקעה שאינן סחירות בבורסה) בשיעור גדל והולך.  בכך, מייצרת מדיניות זאת חוסן בפני שוק המניות הנחשב לתנודתי ביחס לשאר המכשירים הפיננסיים, ומשפרת תשואה באמצעות השקעה מגוונת במכשירים כמו נדל”ן ריאלי באיזורי ביקוש בישראל, קרנות הון סיכון, קרנות תשתיות בחו”ל וכדו’.    לא פחות חשוב, ועדת ההשקעות שומרת על משמעת שוק, לא נבהלת בתקופת של זעזועים ולא קופצת מאפיק לאפיק.  

למה לי שארפ עכשיו?

אכן, נראה כי אנו נמצאים לאחר משבר הקורונה והמצב בשווקים העולמיים השתפר באופן ניכר. עם זאת, סביר להניח כי יהיו עוד משברים כלכליים מסיבות שונות ומשונות. כאשר אנו מסתכלים על מדיניות החסכון לטווח הארוך שלנו, עלינו להיות מודעים לא רק לתשואה ממנה אנו נהנים אלא גם לסיכון אליו אנו חשופים. ככל שנצליח ליהנות מסיכון נמוך לצד תשואה אטרקטיבית, כך  נבטיח לעצמנו את העתיד הפיננסי שלנו.

יציבות, סולידיות וביזור: הפרמטרים בדרך לציון גבוה במדד שארפ

איך נדע לזהות את הקרנות בהן עדיף להשקיע? ובכן, יש שלושה פרמטרים חשובים שיש לתת עליהם את הדעת:

  • מדיניות השקעות יציבה: קרנות שמדיניות ההשקעות שלהן יציבה ואינה משתנה בשל טרנדים בשוק ההון מחד ומשברים פיננסיים מאידך, תזכה למדד שארפ גבוה בשל היציבות שהיא מייצרת עבור המשקיעים.
  • פיזור סיכונים: כפי שראינו בדוגמא, תמהיל השקעות שכולל מגוון מכשירים פיננסיים וביניהם אג”ח, מניות, מזומן ונדל”ן, מצמצם חשיפה לתנודתיות.
  • סולידיות: יש מגוון רחב של מכשירים פיננסיים שעשויים להניב תשואה גבוהה אבל טומנים בחובם סיכון גבוה. מכשירים כמו הלוואות באיכות אשראי נמוכה (מישהו זוכר כאן את משבר הסאב פריים..?), אופציות וחוזים עתידיים חושפים את המשקיעים לסיכונים.

ואם כבר בודקים אז לא לשכוח את…

אז אחרי שהבנו שמדד שארפ יכול לסייע לנו להבין את הקשר בין התשואה ובין הסיכון של הקרן שלנו, אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות ולהזכיר לכם עוד כמה דברים ששווה להתייחס אליהם כאשר אתם בוחרים את אפיקי החיסכון שלכם:

  1. הוותק של הקרן: ככל שקרנות וותיקות יותר, ניתן ללמוד עליהם יותר. קופת התגמולים לעובדי האוניברסיטה העברית, למשל, היא לא ‘כוכב נולד’. החברה פועלת כבר משנת 1983 וצברה רקורד ארוך טווח של מצוינות בהשקעות, במשך שנים רבות ולאורך מחזורים רבים של גאות ושפל בשווקי ההון.
  2. המבנה הארגוני: הבעלים של ‘העתיד – חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה’ הם העמיתים עצמם, וכך אין לחברה שום אינטרס אחר פרט לטובת העמיתים. אף אחד לא ‘גוזר קופון’ על הגב של העמיתים שלנו.
  3. דמי ניהול: דמי הניהול הם המחיר שהחוסכים משלמים לקרן תמורת ניהול הקופה. בקופה ענפית, העלות כוללת רק את התפעול, לעומת קופה פרטית בה הבעלים מושכים גם רווח לעצמם. ב’עתיד – חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה’ הבעלים הם העמיתים עצמם, וכך דמי הניהול משקפים אך ורק את עלות התפעול. לכן, החברה יכולה להציע לעמיתיה דמי ניהול נמוכים, ללא אפליה בין חשבונות גדולים וקטנים.  גם כאן לעתיד יש יתרון מהותי על הקרנות המובילות בישראל: העתיד גובה דמי ניהול של 0.43%, לעומת ממוצע של 0.57% בקרב הקופות והקרנות המובילות בישראל.

4 thoughts on “חד וחלק – הכירו את מדד שארפ!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות