כשהשוק מלא בניגודי עניינים, החוסכים משלמים את המחיר

בית המשפט השלום בת”א התיר לפרסם כי רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון הקימו צוות חקירה מיוחד כדי לבחון אירועים חמורים של אי סדרים בפעילותם של גופי ייעוץ פנסיוני שניצלו לרעה את האמון שניתן בהם על מנת לשווק מוצרי השקעה שהיה להם בהם עניין כלכלי.

באחד המקרים, כפי שדווח בעיתונות הכלכלית, פעלו סוכנים של סוכנות הביטוח ‘נטו’ (אחד מגופי הייעוץ הפנסיוני הגדולים בישראל) לשיווק של קרן השקעות אלטרנטיביות: ‘וולת’סטון’, הנשלטת על ידי אותם בעלי השליטה בסוכנות ‘נטו’ עצמה. במקביל לחקירה של הרגולטורים המופקדים על כך, נראה כי קבוצה של חוסכים שהפסידו את כספם בעקבות השקעה זו מגישים תביעה נגד הסוכנות והקרן.

אירוע זה מדגים בפעם המי יודע כמה כי החוסכים בשוק ההון חשופים למגוון גדול של ניגודי עניינים. הרגולציה עושה כמיטב יכולתה לחסום זאת, אך תמיד השוק נמצא צעד אחד לפניה ומצליח למצוא פירצה כזו או אחרת.

החדשות הטובות הן שבקרב החוסכים של “העתיד” אין סיכוי שדבר כזה יתרחש, וכאן נסביר את הסיבות לכך.

1. כלל ההפרדה נקבע ברפורמת בכר

אחת הרפורמות החשובות והמהותיות בשוק ההון הייתה רפורמת בכר, בתחילת שנות האלפיים. הרפורמה נועדה למנוע ניגודי עניינים, ובעקבותיה נמכרו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים לגופים המוסדיים בשוק ההון. העקרון המנחה של הרפורמה היה כי כאשר יצרן/ מנהל המוצר הפיננסי/ פנסיוני הוא גם המפיץ שלו – תמיד יהיה ניגוד אינטרסים מובנה והלקוח יקבל את מה שטוב לגוף המפיץ, ולא את מה שמתאים עבורו.

עוד קבעה הרפורמה הפרדה ברורה בין ‘משווקים פנסיוניים’ ו’סוכנים (סוכני ביטוח)’ שמקבלים את שכרם מיצרן המוצר, ובין ‘יועצים פנסיוניים’ שמקבלים את שכרם מהחוסך. אלו ואלו מחויבים לטובת הלקוח ולהתאמת מלאה לצרכיו, אלא שבעוד המשווק והסוכן יתאימו ללקוח את המוצרים המתאימים לו ביותר מתוך המוצרים שיש להם זיקה אליהם (כגון, קרן הפנסיה המעסיקה אותם או חברת הביטוח המשלמת להם עמלות) הרי, שהיועץ פנסיוני יתאים ללקוח את המוצרים המתאימים לו ביותר מתוך כלל המוצרים בשוק.

במרוצת השנים, הכלל הזה נשכח מעט, וניגודי העניינים חזרו בדלת האחורית: לאחר שנים ארוכות של ריבית אפסית, הציבור חיפש הזדמנויות השקעה שיניבו לו תשואה. את ההזדמנויות ניתן היה למצוא ב’השקעות אלטרנטיביות’, שהן שם כולל להשקעות מחוץ לבורסה בנדל”ן, בקריפטו, בהלוואות צרכניות וכדומה.

השקעות אלטרנטיביות אינן נסחרות בבורסה ודרך המלך לבצע אותן היא באמצעות קרנות העוסקות בתחום. קרנות כאלו פועלות מזה שנים רבות אך פתוחות רק בפני משקיעים מוסדיים או גופי השקעה שמסוגלים לעמוד בהשקעת מינימום של מיליוני ₪ ולמעלה מכך. מאמצע העשור הקודם, החלו לפעול גם קרנות השקעה אלטרנטיביות שפתחו את שעריהן גם למשקיעים פרטיים בעלי הון, עם השקעת מינימום של מאות אלפי ₪.  עם זאת, הרגולציה על הקרנות הללו היתה רופפת, השקיפות מועטה והסיכונים הגלומים בהן לא זכו תמיד לגילוי מספיק.

את המגמה הזו זיהו גם סוכני ביטוח ופעילים שונים בשוק החסכון הפנסיוני, שהחלו להקים קרנות כאלו בעצמם. למעשה, המפיץ, במקום להפיץ את המוצרים הפיננסים שעל המדף, הקים בעצמו מוצר מתחרה, וכיוון אליו את החוסכים והמשקיעים. בכך הוא נהנה פעמיים: גם מדמי ההפצה, וגם מדמי הניהול של המוצר שבבעלותו.

כאשר מדובר בסוכנות ייעוץ, הדבר חמור עוד יותר.  היועץ מציג את עצמו כמי שאין לו זיקה לצד ג’, וכמי שרק טובת החוסך מול עיניו.  היועץ מופיע מול הלקוח כמי שלא מקבל תמורה מאף גורם אחר אלא רק מהלקוח, ולכן הלקוח נותן בו אמון מלא וחושף בפניו את כל המידע הפיננסי שלו מתוך ציפייה לקבל ייעוץ נקי וחסר פניות.    אולם, במקרים עליהם דווח בעתונות, נוצר לכאורה מצב חמור בו היועץ מנצל לרעה את האמון שהלקוח רוחש כלפיו וגורם לו להשקיע בקרן בו יש ליועץ עצמו אינטרס כלכלי ניכר.     

כך אירע גם במקרה שנודע להנהלת ‘העתיד’ בו אחד מעמיתי החברה קיבל ייעוץ פנסיוני מסוכנות ייעוץ, ולאחר מכן פנו אליו מאותה סוכנות והציעו לו להשקיע בקרן השקעות אלטרנטיביות בתחום תמ”א 38 בישראל. הצעה זו בבירור איננה לטובת העמית – סך התיק שלו עמד על כ- 3 מ’ ₪ ואילו ההשקעה שהוצעה לו הייתה של כ- 800 א’ ₪. כיצד יכול יועץ סביר להמליץ להשקיע יותר מרבע התיק בהשקעה ספציפית אחת, ותהיה זו ההשקעה הטובה ביותר? ושאלה נוספת:  מדוע אותו יועץ לא סיפר ללקוח כי ניתן לקבל חשיפה לקרנות אלטרנטיביות באמצעות קופות גמל והשתלמות? כמעט כל הקופות בישראל מחזיקות בתיק מפוזר ומגוון של השקעות אלטרנטיביות. השקעה בתיק כזה טובה לאין שיעור מהשקעה בקרן אחת בלבד, המרוכזת בפעילות ספציפית בשוק אחד ורק בישראל.

2. הריבית עולה, הכשלים מתגלים

עליית הריבית שינתה את כללי המשחק: כיום לציבור יש אפשרויות השקעה שנושאות תשואה נאה באפיקים סולידיים יותר, והוא כבר לא ממהר להיכנס להרפתקאות. הגופים שקיבלו מימון מהקרנות האלטרנטיביות מתקשות להחזיר את החובות בסביבת הריבית הגבוהה, והמשקיעים סופגים הפסדים.

הכשלים, ניגודי העניינים, וקיצורי הדרך החלו לצוף במלואם: הפרת חוקי חובת תשקיף להשקעות, ניגודי עניינים שלא עומדים בחוק, כספים שיועדו להשקעות מסוימות ומצאו את דרכם לאחרות, והקפאה של משיכות. הכשל כל כך רוחבי, עד כי הממונה על שוק ההון הוציא לאחרונה הבהרה לכל בעלי הרישיון על חובותיהם בעת שיווק השקעות אלטרנטיביות, לצד המשך החקירות בנושא.

3. איך נמנעים מניגוד עניינים?

סבך האינטרסים בעולם חיסכון ארוך הטווח הוא מורכב, ולכן חשוב לבחור בחברת ניהול שעובדת רק עבורכם ולמען טובתכם האישית בלבד.

חברת “העתיד”- חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה העברית והגופים המסונפים, הינה חברה ללא כוונת רווח.  החברה שייכת לעמיתים ומנוהלת על ידם, באמצעות דירקטוריון הנבחר על ידי העמיתים ומקרב העמיתים. כך, האינטרס שמוביל אותנו הוא טובת העמיתים בלבד. זאת ועוד, “העתיד” אינה עוסקת בשום מוצר אחר, פרט לקופות גמל והשתלמות, ואין לה שום אינטרס כלשהו פרט למוצרים הללו.

ניגודי עניינים כגון אלה הנמצאים בבסיס החקירות כיום בשוק ההון, אינם יכולים להתקיים אצלנו, משום שאין לנו כל אינטרס אחר פרט לטובת העמית.

כל השקעה המבוצעת בנכסי הקופות שבניהולנו, אם דרך הבורסה או מחוץ לבורסה, נבחנת אצלנו במשקפיים מקצועיות בלבד, לפי פרמטרים של תשואה, סיכון, והתאמה לצורכי העמיתים. כך, אנו מקבלים את ההחלטות הנכונות עבור העמיתים, ללא אינטרסים זרים וללא ניגודי עניינים.